ייעוץ לרשויות (עיריות, מקומיות ואזוריות) - חלק ב'

 

ד"ר אלי טייכר  |  21.11.17

 

חלקו השני של הפוסט העוסק בניסיוני כיועץ לרשויות מקומיות ואזוריות ושופך אור על סוגי רשויות – והאתגרים הנלווים לכך (מוזמנים לקרוא את החלק הראשון כאן>>>).

 

 

ניהול מקצועי ונועז – בכמה רשויות שלהן ייעצתי, גליתי נבחרי ציבור נועזים, מכוונים מטרה ורואים את טובת התושב לפני הכל. ביישוב גדול, סרב ראש הרשות למנות סגנים רבים בשכר למרות שמשרד הפנים אפשר לו זאת לטענתו, זה בזבוז כסף ויגרום לסרבול המערכת המקצועית. סירובו זה גרם למשבר קואליציוני, וראש העיר נאלץ להתמודד עם מועצה לעומתית שעשתה הכל כדי להקשות על חייו. למרות כל זאת, מאחר ותפקוד הרשות היה מצוין והשרות לתושב היה לעילא ולעילא, נחלשו הפוליטיקאים האחרים ביכולת להפעיל עליו לחץ. לאחר שנתיים "נכנעו" ואפשרו מינוי שני סגנים ללא שכר וללא אחריות מוגדרת על תחומי ניהול מקצועיים ברשות.

 

ברשות אחרת, קטנה ומאד "משפחתית", הפקיד ראש הרשות את סגנו, שהגיע עם ניסיון ניהולי מהמגזר העסקי, לנהל בפועל את מחלקות הרשות. חלוקת העבודה שבה ראש הרשות פועל מול משרדי הממשלה ומול הפוליטיקאים המקומיים וסגנו מתפעל בפועל את עובדי הרשות, עבדה מצוין. מרשות שפעלה תחת חשב מלווה והייתה בגרעונות כבדים, היא הפכה לרשות מאוזנת ורמת השרות לתושבים עלתה פלאים.

 

המרחב הכפרי - המרחב הכפרי מחייב ניהול אחר של הרשות. הפיזור של היישובים, המתח שבין ניהול מקומי וניהול האזור כולו, כל אלה חייבו מהלכי ייעוץ מגוונים.

הוזמנתי אל אחד הקיבוצים כדי לתת ייעוץ עסקי למערכת החינוך בגיל הרך. התברר כי המערכת האיכותית בקיבוץ משכה הרבה ילדים מיישובי הסביבה שרצו לתת לילדיהם חינוך טוב יותר, אישי יותר. המקום לילדי הסביבה נוצר מהזדקנות הקיבוץ וקיטון באוכלוסיית הילדים בני הקיבוץ. השילוב הזה בין ילדי הקיבוץ לילדי הסביבה, יצר אוירה חינוכית מיוחדת אך הכניס את הקיבוץ לדילמות כלכליות לא פשוטות: האם שמירה על קבוצה קטנה, שהיא מפתח ליחס אישי לילד, המחייבת סבסוד של הגן תיפול רק על כתפי הקיבוץ? האם יש מקום לשכר לימוד שונה לילדי הקיבוץ ולילדי הסביבה? ומה עם התושבים בקיבוץ שאינם חברים? שאלות אלה חייבו מענה רגיש שמצד אחד נותן מענה כלכלי אך אינו הורס במקביל את המעשה החינוכי והמרקם החברתי. נדרשה עבודה עדינה שלי עם גורמי הקיבוץ, הורי הילדים, אנשי החינוך, כדי למצוא איזון המקובל על כולם ואינו מעמיס על הקיבוץ הוצאות שלא יוכל לעמוד בהן.

במועצה אזורית אחרת, התבקשתי להפוך בריכה הידרותרפית שפעלה במסגרת המתנ"ס, לבריכה עסקית לכל דבר. לצורך מתן מענה, ניתחתי יחד עם מנהלת הבריכה, את הפעילות של הבריכה, שעות עמוסות ושעות לא עמוסות, קהל יעד פעיל וכזה שאינו משתמש, מחירי שימוש ומחירי הפעלה.

החלק המרתק בתהליך היה חניכת המנהלת בעקרונות הניהול, השיווק והתפעול היעיל. המנהלת הייתה ללא כל ניסיון בתחומים האלה, אך עם ראש פתוח, רצון ללמוד וחריצות אין קץ. בניהולה ובליווי שלי הפכה הבריכה לאבן שואבת לכל האזור, הרחיבה את מעגל לקוחותיה, שיפרה את השרות והפכה רווחית. גם כאן עמדה הדילמה שבין שיקולים כלכליים טהורים לשיקולים חברתיים ובעיקר הרצון לתת מענה למגוון רחב . ובתוך כך, איך נותנים שרות לקהילה המפוזרת על עשרות ק"מ והמבקשת יחס אישי ומקומי.

 

רשויות מקומיות

 

 

זלזול בידע הנדרש - לעיתים אני נתקל ברשויות המזמינות ייעוץ, מוכנות לשלם על העבודה אך מתייחסות בזלזול לייעוץ ממש מהרגע הראשון. זה קורה לרוב עם פוליטיקאים מקומיים, המוקפים עוזרים שעוסקים רוב הזמן בריצוי ראש או ראשת הרשות תוך התבטלות טוטלית בפניהם.

ראש רשות, תת אלוף במילואים, הזמין אותי לביצוע תכנון אסטרטגי ליישוב. הכוונה הייתה ליצור חזון ליישוב, לבנות מבנה ארגוני מיטבי, להגדיר תפקידים, לקבוע מנגנוני תאום ובקרה וללוות את תהליך השינוי תוך חניכת בעלי התפקיד. כבר בפגישה הראשונה אמר לי: "עברתי בצבא כמה תהליכים אסטרטגים. את חלקם הובלתי, כך שלי אין מה ללמוד, תלמד את המנהלים". להזכיר, הזמנת עבודתי הייתה ביוזמתו. עמדתי על כך שיהיה נוכח בכל המפגשים הקבוצתיים ואפילו העמדתי זאת כתנאי, והוא הסכים. נוכחותו העבירה מסר חשוב לעובדים והיוותה השפעה על היכולת לרתום אותם לתהליך.

כבר לאחר שתי הסדנאות שעסקו בגיבוש החזון ליישוב, ניגש אלי ואמר בהפתעה "למדתי!". מאותו רגע הפך שותף אמיתי לתהליך. הקשיב, הציע, תמך בתהליך והשפיע רבות על הצלחת התהליך והטמעתו.

ביישוב אחר הוזמנתי ללוות יישום תהליך מענה לקול קורא שבעקבותיו זכתה למענק שמן (כמחצית התקציב שיועד לכלל הרשויות בארץ שיענו לקול הקורא). תהליך הכתיבה התבצע יחד עם מנהל בכיר ברשות, אך היישום הוכפף לסגן ראש העיר, איש פוליטי. מהרגע הראשון החל מאבק, חלקו על סף טוהר המידות: איך מוציאים את התקציב? לאילו מטרות? מה סדרי העדיפות להוצאתו? מצאתי עצמי במלחמה אבודה מראש על החלטות מקצועיות מול החלטות שהיו אמורות לשרת את האיש הפוליטי. שנה של מאבק הביאו אותי לראשונה בחיי המקצועיים , לסיים עבודתי ברשות לפני תום החוזה. מאחר וליישום הקול הקורא נדרש ליווי של יועץ מקצועי, מונו בזה אחר זה עוד 3 יועצים שאף לא אחד מהם שרד יותר ממספר חודשים. האם הפרויקט הושלם בסופו של דבר למרות ההתנהלות הזו? לא. 

 

הלנת שכר - אחת הרעות החולות בעבודה מול גופים ציבוריים וגופי ממשל, הוא מוסר התשלומים הירוד של כמה מהם. למרות חוזים חתומים כחוק, פעם אחר פעם נתקלתי ברשויות שמפרות חוזים והסכמים ומלינות את שכרי.

בעיר אחת ביצעתי פרויקט באגף החינוך בו כל בעלי התפקידים הבכירים: ראש רשות, מנכ"ל, גזבר, היו מעורבים בתהליך. סיימתי את הפרויקט לשביעות רצון כולם, אך הכסף בושש להגיע. אף כי לא היה מדובר בסכום עתק, תחושת העלבון הניע אותי לתבוע את הרשות (לראשונה בחיי המקצועיים) בבית משפט לתביעות קטנות. על הספסל, מחוץ לאולם המשפט, נפגשתי עם גזבר הרשות שבא ליצגה בדיון. "אם תסכים להפחית החוב לחצי נשלם לך בתוך חודש" הציע הגזבר. "אם אינכם חיבים לי, אינני רוצה גרוש מכם, אבל אם אתם חייבים לי, לא אוותר על כלום". נכנסו אל לשכתו של השופט. לקח לדיון להמשך מספר קטן של דקות במהלכו השופט שאל בתמיהה מה עילת הרשות לאי תשלום למרות שאין חולק שהעבודה בוצעה וגם לשביעות רצונם? תשובתו החצופה של הגזבר הייתה "כי אני לא חתום על החוזה וחתימת ראש הרשות עליו לא רלבנטית ולכן אין חוזה חתום ביננו". את תגובת השופט אחסוך כדי לא לפגוע עוד בדמותו של הגזבר. בעקבות פסק הדין קיבלתי תוך חמישה ימים את  כספי בצרוף ריבית, הצמדה והוצאות.

הלקח שלי. אינני עובד יותר כאשר הזמנת העבודה היא של הרשות אלא בתנאי שמשרד הפנים מתחייב לשלם לי ישירות או להעביר כסף לרשות רק לאחר שהתשלום עבורי בוצע- וזה עובד.

 

ייעוץ לרשויות מקומיות

 

 

 

בינה נט תקשורת ומחשבים
הפריון 4 אזור תעשייה צפוני  אשדוד
נייד: 050-349-777-5 פקס:153-50-349-777-5
דוא"ל:binaa.net@gmail.com

שלח

שם​

שדה חובה

הודעתך התקבלה, תודה!

​מייל

שדה חובה

טלפון

שדה חובה

הודעה​

שדה חובה

צור קשר

 

אנפה" - ייעוץ אסטרטגי, ארגוני ועסקי

ת.ד. 5141 כרמיאל 21661

 

טלפון : 04-9985782
נייד: 052-2558529
פקס: 057-7975459
דוא"ל: elitycher@gmail.com