פוסט אורח: גילה אילני - מיומנה של יועצת ומנחה 

גילה אילני | 10.1.18 

גילה אילני, יועצת ארגונית ובעלים של  ייעוץ ניהולי ופיתוח ארגוני, מרכזת מקצועית של קורס ניהול מש"א והתנהגות ארגונית באוניברסיטה הפתוחה, בעלת 25 שנות ניסיון בעבודה ייעוצית מגוונת בפרויקטים רחבי היקף בארגונים גדולים ובכללם גיבוש והטמעת זהות ארגונית,  ליווי תהליכי שינוי, הגדרת יעדים ותכניות עבודה, בנייה ויישום תכניות לפיתוח מנהלים וצוותים, פיתוח ויישום תהליכי הערכה ועוד.

בשעות הצהרים המאוחרות סיימתי להנחות סדנא, ובדרכי לאוטו בכדי לנסוע לפעילות הבאה, שאמורה להתחיל שעה מאוחר יותר, קראתי הודעה המבשרת שמיקומה השתנה. פתחתי את ה-waze ויצאתי לדרכי. הגעתי בזמן.

מדובר בתכנית שנתית עם מפגשים סדורים. המפגש הראשון התקיים במבשרת ציון, המפגש השני התקיים בעין רפא (שאמור היה להיות מקום הקבע שלנו) והנה שעה לפני תחילת המפגש השלישי שוב השתנה המיקום. אז גיליתי שלא רק המיקום השתנה אלא גם התנאים... לא עוד חדר נח ומאובזר כהלכה, אלא מבואה קטנה של משרדים עם כסאות מאולתרים, מקרן ישן ותנאים מאוד לא נוחים.

אז מה עושים? מבטלים או ממשיכים?

המצדדים ב"מבטלים" יאמרו, בין היתר, שאנו לא יכולים להנחות בכל מקום, בכל מצב, ובכל תנאי. יש תנאים בסיסיים לפעילות בכלל ולהנחיה בפרט. אנו אנשי מקצוע המכבדים את התחום ואת האנשים ולא נכון לקיים סדנא בתנאים שכאלו.

המצדדים ב"ממשיכים" יאמרו, בין היתר, שאמנם אנו לא שחקנים, אך גם אצלנו "ההצגה חייבת להימשך...", ויש לקיים את המפגש בהתאם לתכנון, לכבד את המשתתפים שפינו את זמנם לטובת הנושא ומתכננים להגיע, ואולי אף לתת דוגמא אישית בהתמודדות עם שינויים. 

אני בחרתי להמשיך, והשאלות שהנחו אותי הן: איך מתגברים על התנאים המביכים? איך נערכים באין זמן? איך מפיקים את המרב מהמצב הנוכחי? וכד'.

בשעה הייעודה אף אחד מהמשתתפים/ות לא הגיע. הסנונית הראשונה הגיעה באיחור של חמש דקות, ולאחריה עוד אחת ועוד אחד... ובאיחור של ארבעים דקות כבר נכחו מרבית המשתתפים, והתחלנו. בלי מצגת, בלי לוח, בלי מקום לקפה או מחשב אבל עם המון אנרגיה ונכונות. היה מפגש מרתק ומעניין בזכות כולם/ן שהצליחו להתעלות מעל השינויים והתנאים ונרתמו ללמידה המשותפת.

הלמידה, לדעתי, היתה משמעותית יותר כיוון שמבלי לתכנן יצרה תנאים שהם יכולים להיתקל בהם בעבודתם, ויצרה היבט נוסף לשילוב של תוכן ותהליך.  הלמידה נתנה בידי המשתתפים כלים נדרשים למשימתם וגם דוגמא מעשית להתמודדות עם שינויים וניהול תהליך בתנאים מוגבלים (אפילו מאוד).

ואני... מאד נהניתי מהקבוצה, מההנחיה, מהשיח שהתפתח ובכלל. גיליתי באיזו מהירות אני מאלתרת פתרונות לפני ובמהלך ההנחיה. אף לקחתי זאת צעד קדימה, והצעתי ללקוח "להפוך את הלימונים ללימונדה" ולקיים את מפגשי הלמידה בכל פעם במקום אחר.