שותפים לדרך

ד"ר אלי טייכר | 16.1.18 

במהלך 22 שנות עבודתי כיועץ ארגוני ועסקי, קיימתי מספר שותפויות שהפגישו אותי עם מגוון אנשים, אשר מכל אחד למדתי להכיר זווית חדשה של תחום הייעוץ.

רוב השותפויות היו לצורך מכרז ופרויקטים ספציפיים ורק עם טל ברגר, השותף הראשון בראשית דרכי, הייתה שותפות ארוכה ומתמשכת.

במשך הזמן, למדתי, כי אני אוהב לקיים שותפויות עם אנשים שאני יכול ללמוד מהם, אנשים חרוצים הנוטלים חלק הוגן בביצוע הפרויקט ובעיקר אנשים ישרים  שאפשר לסמוך עליהם ועל יושרם האישי והמקצועי.

טל ברגר

טל ברגר 

טל הכניס אותי לעולם הייעוץ. לאחר שפרשתי ממשרד החינוך חשבתי שאשאר בתחום החינוך, אעשה דוקטורט בתחום ואעבוד בפיקוח. טל, שהכיר אותי עוד מהתקופה שהזמנתי אותו לייעץ לי כמנהל בי"ס, הציע לי להיכנס לשותפות איתו בחברת "אל – טל" שבבעלותו. תחילה היססתי. מעולם לא הייתי עצמאי ואפילו לא הייתי בטוח ביכולתי המקצועית לייעץ. בהדרכתו, בלמידה מתוך צפייה בסדנאות שהעביר, בהערות לכתיבת אבחונים ודוחות שהכנתי ובחומרים שהעמיד לרשותי.

נכנסתי אט אט לעולם הייעוץ והתחלת לצבור ביטחון בעשייתי. יתרה מכך, להתאהב בתחום (אהבה שרק הלכה וגדלה במהלך השנים). בשלב זה החלטתי לעשות תפנית גם בלמידה. הפסקתי את לימודי הדוקטורט בתחום החינוך, אותם התחלתי באוניברסיטת ת"א, ועברתי לאוניברסיטת חיפה בה עשיתי תואר שני (בנוסף לתואר כזה שכבר היה לי מהטכניון) ותואר שלישי במינהל ציבורי. לימודיי אלה והניסיון שהצטבר אפשרו לי להתחיל לייעץ מחוץ למערכת החינוך אותה הכרתי היטב, ולהתחיל לייעץ לחברות עסקיות גדולות כמו "אל–על", "נטפים" וחברות ציבוריות גדולות כמו קופת חולים "לאומית".

כשנכנסנו לשותפות החלטנו, טל ואני, שבמקום הסכם שותפות נחתום על הסכם הפרדות. ההסכם כלל את כל שיקרה במידה ונחליט לפרק את השותפות בינינו. לאחר מספר שנים גילינו, כי יש בינינו הבדלי גישות במגוון תחומים וכי השותפות מיצתה את עצמה, ולכן החלטנו להיפרד.

הפרידה הייתה "חלקה" ומוחלטת מלבד "מלחמה" על מי שהייתה מנהלת השיווק שלנו, מרים דרדיק. שנינו רצינו בה ושנינו ניסינו לשכנעה לבחור ולהצטרף אל אחד מאתנו. ניצחתי וגם זכיתי. מרים בחרה בי והפכה למנהלת השיווק של חברת "אנפה", אותה הקמתי, במשך כ10 שנים. למרות שמרים לא הייתה שותפה אלא שכירה בהגדרתה, היא הפכה מהר מאד לשותפה בחשיבה ובתכנון, בזיהוי פלחי שוק חדשים ובפריצת דרכים ללקוחות אסטרטגים חדשים.

ד"ר עידו ליברמן

ד"ר עידו ליברמן

את עידו הכרתי כאשר חיפשתי מומחה למתודולוגיה מחקרית שיסייע לי בשיפור הצעת המחקר שלי לדוקטורט. עידו, שהיה אז מרצה מתחיל בבר אילן ובמכללת הגליל המערבי ובטרום הדוקטורט שלו, התגלה מהר מאד כמומחה היודע לחלוק, להקנות את הידע ולעשות זאת בצורה המחבבת את המתודולוגיה על הלומד. עידו היה אז אזרח עובד צה"ל, שעסק בהערכת ההדרכה בצה"ל ונחשב מומחה מס' 1 בתחום. מאחר ולעידו הייתה מומחיות רבה בסטטיסטיקה ובעשיית סקרים וניתוחם, שיתפתי אותו בפרויקטים הגדולים שעשיתי בזמנו עם ד"ר שוש אביגל ז"ל בתחום תכנון תרבות.

עידו בנה וניתח את הסקרים שעשינו בכפר הוורדים, שוהם, נתניה, במועצות האזוריות שער הנגב ובני שמעון. מרתק היה לראות את העבודה המשותפת של עידו עם שוש ז"ל. שוש שהייתה ממחברי המצע של מר"צ, חילונית בהשקפתה, מול עידו , אדם דתי ומאמין ועם השקפות ימניות מובהקות. ה"גיצים" שעפו בין שניהם כל פעם שדיברנו בענייני היום היו מרתקים, מרחיבי דעת אך יחד עם זאת מכבדים  זה את זו ולא הפריעו כהוא זה לעבודה המקצועית. 

מי שהיה נוכח בפגישות של עידו ושלי ובנסיעות הארוכות,  וודאי היה מסתכל בתימהון על שני אנשים הנראים מיושבים בדעתם העוסקים בסטטיסטיקה ( האחד מלמד בכישרון והשני לומד בצמא), בענייני דיומא וכמובן בחוויות המשפחתיות. בהמשך ביצעתי עם עידו עוד פרויקטים רבים וביניהם כתיבת הפרק בנושא הערכת הדרכה למכרז של עיר הבה"דים, בניית מודל הערכת הדרכה ל"קוקה קולה" ולחברת חשמל, הערכת הטמעת השינוי בחוק התכנון והבנייה ועוד ועוד.

בינתיים היינו שנינו בעלי תואר ד"ר, חיתנו את הילדים ( כמובן הזמנו זה את זה לשמחות המשפחתיות) בהמשך נולדו לנו נכדים.

יובל פלדי

יובל פלדי

כאשר עידו ליברמן ואני, שיווקנו את יכולותנו בתחום הערכת הדרכה לחברות הגדולות במשק, נפגשנו גם עם יובל פלדי, שהיה מנהל ההדרכה ב"מירס".  למרות שלא הבשילה הפגישה לידי פרויקט, היא הייתה  נעימה ומקצועית והשאירה על שנינו רושם חיובי.

חלפו שנים ודרכינו הצטלבו שנית. אביו של יובל, איתן, אותו הכרתי ממעורבותינו במערכת החינוך, עמד לצאת לשליחות בדרום אמריק,ה וחיפש אדם מנוסה שיצטרף ליובל בייעוץ למערכת החינוך. הסכמתי ברצון.

הפרויקט הראשון, שיובל רצה להציג לי ולקבל מעט ייעוץ, היה ייעוץ לבית ספר "הגבעה" באופקים. נסעתי עם יובל חד פעמית לביה"ס כדי לראות, להכיר ולייעץ. החד פעמיות הזו נמשכה חמש שנים. ממש התאהבתי בביה"ס, בציוותו ובמנהלת הנפלאה שלו (אתי אטלי). בנינו בבית הספר פרויקט לתפארת של מדידת אחריות של מורים, תלמידים והורים בשיתוף נציגות של ההורים והתלמידים. קיימנו, לדעתי לראשונה בארץ, ישיבת מורים וירטואלית, כאשר כל המורות נמצאו בביתן והקימו שיח מרתק בזמן אמת באמצעות אתר ביה"ס.

בהמשך, כשיובל התמקצע בתחום הערכת תוכניות, ביצענו יחד את הערכת פרויקט "עיר ללא אלימות" ואת הערכת תרומת גרעיני המשימה (תורניים וחילוניים) ליישובים בהם פעלו.

בשני הפרויקטים נקלענו בלא כוונה לעין הסערה. התחלת הערכת התוכנית "עיר ללא אלימות" זירזה והניעה תהליכים המזוהים עם שמה של הוגת התוכנית, ד"ר אורלי אינס.  התפטרות מנכ"ל המשרד לביטחון פנים בעקבות הפרשה, מינוי ממלא מקום מנכ"ל ומחול השדים שהתעורר, הכניסו אותנו ללב התככים. הופעל עלינו לחץ אדיר לעכב את מסירת הדו"ח, לרככו ולהימנע מהצגת הכשלים הרבים שגילינו בהפעלת התוכנית ובמודל הלוגי שלה. כמובן שסירבנו.  היו אלינו פניות מיחידת המחקר של הכנסת, מבנק ישראל ולאחר שהדו"ח הודלף לרשת ב', הופעל גם לחץ מעיתונאים  של כל כלי התקשורת. הפנינו את כולם למשרד לביטחון פנים, מזמין הדו"ח. המתח שבו היינו היה כבד.

בעת הערכת  גרעיני המשימה (המוכרים גם כגרעינים תורניים למרות שחלקם גרעינים חילונים לחלוטין) מטעם המחלקה העירונית בחטיבה להתיישבות, החלה ביקורת ציבורית נוקבת על התנהלות החטיבה ואף החלה חקירה משטרתית שנודעה אחר כך כחקירת "ישראל ביתנו". מצאנו עצמנו שוב נפגשים עם אנשי שטח מעולים אשר לא הבינו מהיכן צמחה הצרה, והם באופן טבעי לא התפנו לעבודתנו באופן מלא.

 נפגשתי עם יובל פעמים רבות. לעיתים במכרזים שניגשנו אליהם יחד, לעיתים כיועץ לגופים שהזמינו את המכרז. מאז ועד היום אנחנו בקשר רציף, בוחנים מעת לעת מכרזים הנראים מתאימים לשיתוף, ומבחינתי, משמח בעיקר לראות את יובל צומח למומחה בתחום הערכת פרויקטים. יש לי הרבה ללמוד ממנו.

יהודה עירוני

יהודה עירוני

אל תחום חידוש מתחמי מסחר, התוודעתי בקורס, שיזם ולימד יהודה עירוני כקורס העשרה פרטי. ממנו למדתי להבין את חשיבותו של  המסחר בעיר לתועלת חוסנה הכלכלי. למדתי על גורמים תורמים וגורמים מפריעים ובעיקר, הכרתי אדם עתיר ניסיון ששמח לחלוק מניסיונו עם אחרים.

יחד ביצענו תכנון חידוש מרכזי מסחר שכונתיים בנס ציונה וחידוש מרכז העיר כרמיאל (יהודה כבר בכובעו כיועץ למשרד הפנים בתחום חידוש מרכזי ערים), יחד בנינו הצעת מחקר מקיפה (עם ד"ר עידו ליברמן) למשרד הכלכלה על הנושא.

כעת  אנו מנסים  יחד  לבנות מתחם עסקי כפרי בקיבוץ "אילון". המתחם אמור למנף את עשרות המיזמים שקמו בקיבוץ לאחר ההפרטה ויחד איתם לחזק את חוסנו הכלכלי של הקיבוץ.

כך, האמירה  "לא טוב היות היועץ לבדו"  חידדה את הצורך שלי בשיתופי פעולה. בניסוי וטעייה מצאתי את אותם אנשים שאיתם אני מוכן להיכנס שוב ושוב להרפתקה מקצועית מעניינת ומעשירה. כל אחד מהם עזר לי להתמקצע, הפנה תשומת ליבי לכיוונים שלא חשבתי ובעיקר  חיזק את אהבתי לתחום שבו אני עוסק, ייעוץ.