3 דברים שאני אוהב בעבודת הייעוץ
ד"ר אלי טייכר | 14.9.17
אני עוסק שנים בייעוץ לעסקים גדולים וגם קטנים, לאנשים שעשו כברת דרך – ולכאלו שאין להם עדיין שם לעסק. כולם שונים ומיוחדים בעיני, אבל התחושות הטובות שהעבודה איתם מביאה – הן זהות. הנה כמה דברים שבגללם אני אוהב להיות יועץ.
1. ההזדמנות לקום כל בוקר עם שיר חדש
ייעוץ הוא מסוג העיסוקים שגורמים לי לקום כל בוקר ליום העבודה "עם שיר חדש בלב", וזו אינה קלישאה. הייעוץ מאפשר לי לגעת באנשים, ללוות אותם בנקודות חשובות ורגישות ביותר בחייהם ולסייע להם לקבל החלטות נכונות.
עם יזמים בראשית הדרך אני נפגש בדרך כלל בביתם. הפגישות לרוב הם במטבח ולא בסלון (כי יותר קל לי לכתוב על השולחן שם). בהרבה מקרים יצטרף בן/בת הזוג למפגש. המפגש המשולש הוא חשוב לבניית מעטפת תומכת כי הקשיים, הלבטים, ההיסוסים, הם רבים. היזמים הם בעלי חלום הרוצים להגשימו, ותפקידי לעזור להם בכך. לרובם אמצעים כספיים צנועים, רובם עובדים במקום עבודה שאינו נותן להם סיפוק וכולם חשים שיש להם את היכולת לפתוח עסק עצמאי.
2. התמיכה בצומת משמעותית
לרוב אני מתחיל בשאלות המבקשות לחדד את מהות העסק שבהקמה. עד כמה שיפתיע, הרבה פעמים היזמים אינם יודעים למקד את היוזמה והשאלות שלי מאפשרות להם להבין את חלומם. ומכאן כבר הולכים לעולמות מעשיים של עלויות, גיוס כספים, גיוס כ"א או מקום לפעול. זה קושי - אבל הרגשת סיפוק היא לדעת שאתה מוליך אותם בצומת החלטות שישפיעו על חייהם. כן כן, על חייהם. בהחלטות שהם מקבלים טמון סיכון כספי, סיכון בשינוי מקום עבודה וסיכון למתח בן אישי בגלל הבדלי תפישה של בני הזוג. הרבה פעמים אני מוצא עצמי כמקשר ומפשר ביניהם. לא פעם נאלצתי להצהיר כי אינני יועץ זוגיות - אך יש לישב מחלוקות ביניהם כדי להמשיך הלאה ביעילות.
3. האפשרות לחלום יחד
עם יזמים שהם כבר בעלי עסק אני נפגש לרוב במשרדם. חלקם מבקשים להיפגש מחוץ לעסק, כדי לאפשר להם שיחה חופשית מבלי לחשוש שמישהו מאזין להם כדרך אגב. העסקים הקטנים הם החביבים אלי ביותר. בדרך כלל זה בעל העסק עצמו שהוא המנהל, הפועל, איש השיווק ואיש הכספים. הכל כלול באדם אחד. איתם אני מטפח חלומות, עוזר להם לא לפחוד ולחשוב בגדול. בדרך כלל הפחד הראשון הוא לשכור עוד עוזר/ת ו"להעמיס" על העסק הוצאה נוספת. מבעלים הם הופכים גם למנהלים וגם למעסיקים. החשש הזה בולם לעיתים את התפתחות העסק ואני "אוחז בידם" כדי לבצע את הקפיצה הקטנה /גדולה זו. לדוגמה, ליזם אחד סייעתי לאזור אומץ ולהרחיב את העסק לעוד 5 עובדים בבת אחת, דבר שהיווה שינוי עצום עבורו. ליזמת אחרת סייעתי לפתח מערך יצוא מאתגר, בעוד שהיא חשבה בתחילה איך להרחיב מעט את פעילותה בארץ.
והכיף הכי גדול הוא לפגוש אותם אחר שנים. הם זוכרים לי "חסד נעורים" משתפים אותי בחויות שעברו מאז הסתיים הייעוץ ונותנים לי הרגשה שהם מעריכים מאד את אשר עשיתי אתם, גם בפרספקטיבה של זמן. כיף כבר אמרתי?
