ייעוץ לרשויות (עיריות, מקומיות ואזוריות) - חלק א'

ד"ר אלי טייכר  |  15.11.17

אני מייעץ במשך שנים רבות לרשויות מקומיות ואזוריות.  התחום מרתק אותי גם כמי שהיה חבר מועצת עיר (בכרמיאל) וגם כאיש מדע המדינה. עיקר העניין שלי נובע מהשונות הרבה שבין הרשויות שפתח לפני כר אינסופי להתנסות כמעט בכל היבט אפשרי של ארגון מורכב. הפוסט הזה, וגם חלקו השני, יעסקו בסוגי הרשויות השונות ובאופי הייעוץ שהענקתי לכמה מהן.

עם אילו רשויות עבדתי – ועל מה עבדתי איתן?

רשות  הפועלת תחת ועדה קרואה -  ועדה קרואה וראש רשות ממומנים, כאשר התפקוד של הרשות מגיע לחדלות. מצב זה נגרם כאשרהניהול, בעיקר הניהול הכספי, חסר אחריות ויוצר גירעונות עתק.  בדרך כלל, מצב זה משקף ראש רשות שאינו מצליח לנהלה כראוי בגלל קשיים פוליטיים או מחוסר כישורי ניהול ומנהיגות.

ברשות מסוימת שנקראתי לייעץ לה, ראש המועצה הממונה היה סטודנט שלי לשעבר לתואר שני והכרנו זה את זה בסביבה האקדמית. המשימה שהוטלה עלי הייתה לגבש מבנה ארגוני לרשות, להגדיר תפקידים ולהטמיע זאת בפועל. מהר מאד מצאתי עצמי כאילו ביקום מקביל: ראש הרשות הממונה מדבר על מצב רצוי ואילו פקידיו, שחלקם סבלו מהלנת שכר מתמשכת, עשו את "מה שבא להם". חלקם כבר עבדו במקביל בעבודות אחרות ואחרים עסקו בפוליטיקה המקומית ברוב שעות עבודתם. כאשר שיקפתי זאת לראש הרשות,  הוא הודה בפני כי הוא יודע ומכיר את המצב, לא בהכרח מוטרד מכך ומביט קדימה כבר למינוי הבא שלו. ההחלטה שלי כיועץ במצב זה היתה לזהות את אותם פקידים שכן היו נכונים לעבוד, ליצור חומה בינם לבין הפוליטיקאים כדי לקדם את עשייתם ככל האפשר.

ראש הרשות כמנהל אגף שפ"ע – אינני מחדש לכם כשאני אומר שהנראות הפיזית של היישוב (מדרכות, גינון, תברואה) משפיעה רבות אל תפיסת התושב את איכות הרשות. מרבית ראשי הרשויות מודעים לכך ומקדישים מאמץ וזמן ניהולי לטפל בבעיות  והופכים תוך כדי כך למנהלים בפועל של אגף שפ"ע (שיפור פני העיר).

ראש רשות גדולה, שלה יעצתי במשך תקופה ארוכה,  נהג לבצע הליכת בוקר ובמהלכה לזהות כשלים בתשתיות. מיד הוא היה מתקשרלמוקד, מדווח על הבעיה ומצפה כי תטופל מידית. ראשי האגף מתלוצצים ואומרים כי הם נותנים תשומת לב מיוחדת למסלול הליכתו אבל הוא נהג "לסדר אותם" ולשנות אותו מידי כמה ימים.

מעורבות ראש הרשות ברמת הפרטים הקטנים, גורמת פעמים רבות לשיבוש סדרי העבודה ולביצוע של עבודות פחות חשובות על חשבון עבודות דחופות ונחוצות באמת.

ברשות אחת, הזמין אותי ראש הרשות לשיחה והסביר לי עד כמה חשובה בעיניו תפקודה של מחלקת שפ"ע. הוא נתן לי מנדט בלתי מוגבל כדי לשפר את תפקודה בצורה דרסטית.

אחד השינויים הראשונים שביצעתי היה להקפיד כי תלונות על מפגעים יגיעו למוקד העירוני, שם ימוינו ויתועדו ורק אז יועברו במרוכז למחלקה. הליך זה אפשר להפסיק את נוהל "שכונה" בה כל תושב היה מטלפן ישירות למנהל המחלקה ועל פי מידת הקשרים ביניהם נקבע סדר הפעולות של המחלקה. כשהצגתי את הצעתי בפני ראש העיר הוא שמח ונתן גיבוי מלא למהלך. יום אחד, כשערכתי פגישה  עם מנהל המחלקה,מצלצל הטלפון ועל הקו ראש העיר. "מישהו הוציא כורסא ישנה למדרכה ואני מבקש לשלוח עכשיו טרקטור כדי לפנותו" שמעתי את קולו מהצד השני.  לקחתי את השפופרת ואמרתי "אדוני תפנה למוקד ואנחנו נטפל בכך במהירות". "היי אתה יודע עם מי אתה מדבר?" שאל ראש העיר. "כן ראש העיר" עניתי "ואני מצפה ממך שתעזור להטמיע שינויים שנכונים גם על דעתך ולא תשבשם". שתיקה ואחריה הוא השיב "אתה משהו אבל צודק, כבר מצלצל למוקד". וכך בגלל מקצועיות ועקביות קניתי את עולמי אצל ראש הרשות שלא הפסיק לספר על שיחתנו כדוגמא לאיך צריך  להתנהל נכון במערכת.

התפר בין פוליטיקה  לניהול מקצועי – התפר שבין התנהלות מקצועית והתנהלות פוליטית מקבל ביטוי ברור מאד ברשויות.

אחד מראשי הרשויות , איתו יצרתי יחסי אמון מעולים, הזמין אותי לשיחה והתעקש שזה לא יעשה במשרדו כי "אוזניים לכותל". נפגשנו במתנ"ס. היה זה לאחר פגישה בלשכתו בה הצגתי לו את המבנה הארגוני המיטבי של הרשות, הרציונל שלו וכן את שלבי הביניים לבנייתו. ראש הרשות, בכנות אמיתית, הסביר לי כי הוא מחויב פוליטית לכמה בעלי תפקיד (כולל בני משפחתו המורחבת ) ושינוי נכון ומתבקש גם על דעתו, יתקל בהתנגדות פוליטית גם במפלגתו ובעיקר אצל שותפיו לקואליציה. יחד ניסינו למצוא דרך כך שיחול שיפור במבנה הארגוני של הרשות ואיתה איכות השרות לתושב, בלי שראש העיר "יעוף" מתפקידו, על פי הגדרתו.

פשרה כזו לא הייתה מפגשי הראשון עם הצורך לתת מענה גם לצדדים הפוליטים ולא רק הארגוניים בעבודה ברשויות. כבר באבחון שאני מבצע עם כניסתי לתפקיד, אני בוחן היבטים אלה ובפתרונות שאני מציע הם לקוחים בחשבון. אך למרות כל ניסיוני ומאמצי, חלק מהקשיים הם "תת קרקעיים" ומגיעים לביטוי רק בעת הופעת התנגדויות או כמו במקרה זה, שבו הקשר האמיץ והכן עם ראש הרשות, מאפשרים להניח  את הבעיה על השולחן.

ברשות אחרת שנה אחרי תחילת עבודתי, נאלץ ראש הרשות למנות סגן (לא אחר מאשר מועמד שהתמודד מולו על ראשות הרשות) כדי לשמר את  הקואליציה. מיומו הראשון בתפקיד החל הסגן  לטפל מול ראשי המחלקות בקידום דרישות של מי שתמכו בו ללא בחינת תקציב קיים וללא סדרי קדימויות. ההתנהלות הזו יצרה כאוס מוחלט בעבודת הרשות וזאת לאחר מאמץ מתמשך של ראש הרשות וסגנו להכניס נהלי עבודה ובקרה מסודרים בעבודת הרשות. נדרשה עבודה רבה שלי מול הסגן החדש, תוך יצירת אמון והבנה לצרכיו הפוליטיים, כדי לבנות נהלי עבודה שצמצמו עד מאד את מגעיו הישירים מול ראשי המחלקות. גם מול ראש הרשות נעשתה עבודת חניכה, בה דנו בדרכים הנכונות להכיל את הסגן החדש, מבלי לפגוע בתהליכי העבודה שנבנו בעמל כה רב. החלטנו על קיום נוהל ישיבות מסודר (נשמע אולי טריוויאלי, אבל לא היה קיים מושג כזה ברשות) של ראש הרשות, שני סגניו ומזכיר הרשות שבהם התקבלו החלטות על חריגה מתוכניות העבודה שאושרו בתחילת השנה. כך ניתן מענה לצורכי כולם ושמרנו על עבודה מסודרת ותהליך נכון של קבלת החלטות.

ברשות מקומית אחרת הזמין אותי ראש הרשות לפגישה דחופה לשם הזמנת ייעוץ ממני. לא נפגשנו לפני כן אבל הוא שמע עלי ועל ניסיוני ובקש לרתום אותי לפתרון משבר חמור בהתנהלות של מחלקת החינוך ברשות. כבר בתחילת דברי הזהרתי אותו כי אני אציע מהלכים על פי מיטב שיקוליי המקצועיים ולא בטוח שיהלמו לחלוטין את תקוותו של ראש הרשות. הסכמנו.

במשך כחודש "רבצתי" ביישוב. נפגשתי עם בעלי תפקידים, חברי מועצת עיר, הורים, מנהלי מוסדות חינוך ומפקחים. נוכחתי בישיבות. התמונה שהצטיירה הייתה של סגן ראש הרשות, מחזיק תיק החינוך, שמנהל בפועל את המחלקה תוך נטרול מנהלת המחלקה. מכיוון שהסגן לא היה איש חינוך, ומנהלת נהגה באופן כוחני, היה הפיצוץ בלתי נמנע. הצעתי לראש הרשות כמעט וגרמה לו להתעלף: הצעתי לבטל את מושג "מחזיק תיק" ובכך לנתק את הדרג הפוליטי מהמקצועי ולהחליף את מנהלת מחלקת החינוך שבתוך התהליך, אבדה את אמון אנשי המערכת. ראש הרשות, שבעברו היה מנהל אחד מהגופים הציבוריים הגדולים במשק, החליט ללכת על המהלך שהצעתי.  לאחר חודשיים קרא לי, הציג בגאווה את השינויים שביצע על פי המלצתי, והדגיש כי לא האמין שיצליח לבצע זאת במהירות כזו ועם תוצאות מידיות של השקטת המערכת והעלתה על פסי עשייה חיוביים.

ומה על נבחרי הציבור הנועזים? האם יש מקום לסוג זה של ניהול ברשויות המקומיות? כיצד מתנהל המרחב הכפרי? ומה התובנה העיקרית שלי מעבודתי כיועץ לרשויות מקומיות ואזוריות?  על כך בחלק השני.